ריבית פיגורים מקסימלית בנק ישראל – מה מותר לגבות?

מהי ריבית פיגורים מקסימלית ואיך בנק ישראל שומר עלינו (או לפחות מנסה)?

ריבית פיגורים – אולי הפינה הפחות "זוהרת" של עולמות הפיננסים

אם הייתם שואלים את מרבית האנשים מה המילה "ריבית פיגורים" מעוררת בהם, סביר להניח שהתשובה הייתה נעה בין "לחץ בחזה", "סחרחורת קלה" או סתם "באסה כללית". ובצדק. כי כשאנחנו מדברים על ריבית פיגורים, אנחנו בעצם מדברים על המצב הזה שבו לא עמדנו בהתחייבות שלנו – לא שילמנו בזמן, איחרנו בהחזר הלוואה או משכנתה, והבנק? הוא לא פראייר.

ובנק ישראל? הוא אמור להיות השופט במגרש שבו הבנקים משחקים נגדנו – או לפחות מנהל המשחק. אז איך בדיוק הבנק המרכזי מגביל את הריביות שיכולות להיגבות מאיתנו כשאנחנו מפספסים תשלום? ואיך כל זה קשור לנו – האנשים הקטנים, הפשוטים, שמדי פעם פשוט מתקשים לסגור את החודש?

אז מה זו ריבית פיגורים מקסימלית בכלל?

ריבית פיגורים היא תוספת לריבית שהייתם אמורים לשלם במקור על הלוואה, כאשר אתם לא עומדים בתנאים שהתחייבתם אליהם. במילים פשוטות: איחרתם? שלמו יותר. ולמה "מקסימלית"? כי בלי תקרה על הריבית הזו, הבנקים (או כל גורם מממן אחר) יכלו לחגוג על חשבוננו בגדול.

ולכאן בדיוק נכנס בנק ישראל – תפקידו הוא בין היתר להתוות מדיניות שתגביל את עוצמת ה"בום" הכלכלי שאתם עשויים לחטוף רק כי פספסתם בתשלום.

3 דברים שכדאי לדעת לפני שאתם חותמים על כל הלוואה

• תבדקו מהי ריבית הפיגורים המוגדרת במסמך ההלוואה – אל תסמכו ש"זה יהיה בסדר".
• בנק ישראל לא תמיד מגביל את שיעור הריבית באופן גורף – יש סוגי הלוואות בהם אין רגולציה ישירה, אלא רק הכוונה כללית.
• תמיד תוודאו שאתם יודעים מה קורה אם תאחרו בתשלום – לפעמים זו לא רק ריבית, אלא גם קנסות נוספים, הצמדה, עוגמת נפש ונזקים בטווח הארוך.

אוקיי, ומה בנק ישראל באמת מאפשר לגבות?

אז זה לא תמיד פשוט. הרגולציה על ריביות פיגורים משתנה בהתאם לסוג ההלוואה – משכנתאות, אשראי צרכני, הלוואות חוץ בנקאיות או ערבויות. במילים אחרות: זה מסובך כמו כל טקס בירוקרטי של רישום בטאבו, אבל יש דרך להבין את זה.

במשכנתאות

בדרך כלל, נקבע מראש סכום הריבית שתיגבה כקנס על פיגור – לרוב מדובר על ריבית רגילה + 2%–4%, אך החוק מחייב שקיפות מלאה מראש מצד הגורם המעניק. כלומר – אם לא קיבלתם הסבר מפורש ומובן, יש פה בעיה.

בהלוואות צרכניות

כאן נכנסת לתמונה הגבלה נוספת: חוק אשראי הוגן בישראל מגביל את הריבית שניתן לגבות, כולל במקרה של פיגור. נכון להיום, זו עומדת על מקדם מסוים מעל הריבית הממוצעת במשק. לדוגמה: אם הריבית הממוצעת היא 5%, הריבית בפיגור לא תעלה על 8%-9% לכל היותר (בהתאם למגבלות החוק).

ומה עם הלוואות חוץ בנקאיות? מגרש בלי שופט?

בדיוק בגלל החשש מהלוואות בתנאים דרקוניים – גם כאן חוק אשראי הוגן נכנס לתמונה. בשוק החוץ-בנקאי יש לא מעט "מהמרי מיקרו" שמנסים לדחוף ריביות בגובה של קומה בבניין משרדים, אבל החוק עושה סדר: הגבלת תקרה של ריבית שניתן לגבות בכלל – וגם בפיגור.

שאלות שרבים שואלים (ולפעמים מתביישים לשאול)

• שאלה: האם אפשר להתווכח עם הבנק על ריבית פיגורים?
  
  תשובה: בהחלט. אם לא דיווחו לכם מראש או לא קיבלתם מידע ברור – יש עילה לדרוש בחינה מחדש. מומלץ לגבות טענות במסמכים תומכים.
• שאלה: האם ריבית הפיגורים מצטברת?
  
  תשובה: כן, ובריבית דריבית. כמו כדור שלג שמתגלגל על חשבונכם.
• שאלה: אפשר למחוק חוב בגלל ריבית פיגור גבוהה מדי?
  
  תשובה: אם ניתן להוכיח שהריבית שנגבתה חורגת מהקבוע בחוק – יש פסקי דין בהם אושרה מחיקת חובות חלקית.
• שאלה: מה ההבדל בין ריבית מוסכמת לריבית פיגורים?
  
  תשובה: הריבית המוסכמת היא זו שנקבעת בעת חתימת ההסכם, ואילו ריבית הפיגורים מתווספת אם אתם לא עומדים בהסכם.
• שאלה: איך עוקבים אחרי הגבלות בנק ישראל?
  
  תשובה: בנק ישראל מפרסם כל תקופה הנחיות באתר שלו, והם גם מתעדכנים בהתאם לריבית המשק. לא מסובך – רק צריך לזכור להיכנס.

סיפור אמיתי: איך משפחה הרוסה הפכה לסיפור הצלחה (עם תרגיל אחד פשוט)

משפחת כהן מתל אביב לקחה משכנתה. כמו רובנו, הם לא נולדו עם חוש טכני לחוזים פיננסיים אז הם פשוט חתמו. אחרי שנתיים, אב המשפחה איבד את עבודתו וההחזר החודשי? הפך לסיוט. הבנק התחיל לדרוש את ההחזר – כולל ריבית פיגורים בגובה של 5% מעל המקורי.

הם פנו ליועץ פיננסי, גילו שהבנק חרג מדרישות הגילוי המוקדם של בנק ישראל, וניהלו מו"מ מחודש. לא רק שהצליחו לבטל חלק מהקנס – הם גם פרשו את ההלוואה מחדש, עם תנאים נוחים יותר. מסקנה? ידע הוא כוח. טיפה ידע פיננסי יכול לחסוך עשרות אלפי שקלים.

טבלה קצרה – ריבית פיגורים על סוגי הלוואות נפוצים

אז מה אפשר לעשות כדי לא להיקלע לפיגור – או לפחות לא להתרסק כלכלית?

• עקבו אחרי ההחזרים שלכם – השתמשו באפליקציות לניהול תקציב, תזכורות אוטומטיות, או אפילו דף נייר ישן וטוב.
• דברו עם הבנק מראש – יודעים שיהיה קושי? תפנו לפני שיהיה איחור. הרבה פעמים תקבלו הסכמה מחודשת על תנאים.
• בדקו את תנאי ההסכם – ריבית פיגורים צריכה להופיע מפורשות. אם לא – זו בעיה חוקית.
• שקלו ייעוץ מקצועי – לפעמים היועץ הנכון יכול לחסוך הרבה מעבר לעלות הפגישה.

לסיכום – ריבית פיגורים היא לא קללה, היא הזדמנות להבין טוב יותר את הכסף שלנו

כן, זה לא נעים, לפעמים משפיל, אפילו מתסכל – אבל ריבית פיגורים, כמו הרבה דברים פיננסיים, היא לא גזירת גורל. כל עוד יש שקיפות, הבנה וכמה צעדים נכונים מראש – אפשר להימנע מאסון כלכלי.

בנק ישראל אמנם לא עוקב אחר כל הלוואה פרטנית, אבל המסגרות שהוא קובע יכולות לשמש אתכם כחסם חירום מול אנשי המכירות של הבנקים או הגורמים הלא-ממש-רגולטוריים שם בחוץ.

ואם בכל זאת התגלגלתם לשם – תזכרו: יש מה לעשות, יש עם מי לדבר, ויש גם דרך החוצה.

אז בפעם הבאה שמישהו יגיד לכם "נו, אז איחרתם קצת, מה הסיפור?" – תראו לו את מאמר זה. אולי תזכו גם בלייק קטן.