תעודת זכאות לרכישת מגרש היא מסמך מפתח עבור אלפי ישראלים החולמים לבנות את ביתם במו ידיהם, ולעיתים קרובות מהווה את השער היחיד לאפשרות רכישת קרקע במחיר בר השגה.
המדריך הבא נועד להאיר את כל ההיבטים הקשורים לתעודה חיונית זו. נסביר מהי מטרתה, מי זכאי לקבלה, כיצד מתנהל תהליך הבקשה, מהן המשמעויות והיתרונות, וגם נצלול לאתגרים ולשיקולים החשובים שכדאי להכיר.
שאלה לגבי משכנתא, מימון או הלוואה? אנחנו כאן בשבילכם!
מבוא: שער הכניסה לבנייה עצמית מסובסדת
בעוד שוק הדיור בישראל מציב אתגרים כלכליים משמעותיים, המדינה, באמצעות משרד הבינוי והשיכון ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י), מפעילה מגוון תוכניות שמטרתן להקל על אזרחים, ובפרט על מחוסרי דיור, להגיע לדיור בר השגה. אחת הדרכים המרכזיות לעשות זאת היא באמצעות שיווק מגרשים המיועדים לבנייה עצמית במחירים מסובסדים, הנמוכים משמעותית ממחירי השוק. אולם, כדי לגשת להזדמנות זו, נדרש לעבור משוכה ראשונית: קבלת תעודת זכאות לרכישת מגרש.
תעודת הזכאות היא, הלכה למעשה, אישור רשמי מטעם משרד הבינוי והשיכון המעיד כי אדם פרטי, זוג או משפחה עומדים בקריטריונים שנקבעו על ידי המדינה, ועל כן הם רשאים להשתתף בהליכי הקצאת קרקע מסובסדת – לרוב באמצעות הגרלות, ולעיתים דרך מכרזים ייעודיים. חשוב להדגיש כי מדריך זה מתמקד בתעודת הזכאות לרכישת מגרש לבנייה עצמית, להבדיל מתעודות זכאות אחרות הקשורות לרכישת דירות מוכנות במסגרת תוכניות כמו "מחיר למשתכן" או "דירה בהנחה", אף שקיימת חפיפה מסוימת בקריטריונים הבסיסיים.
מדריך זה יפרט את מטרות המנגנון, את תנאי הזכאות המורכבים, את תהליך הגשת הבקשה הבירוקרטי, את אופן השימוש בתעודה, את יתרונותיה ומשמעותה, וכן את המגבלות והאתגרים הניצבים בפני המבקשים לממש את חלום הבית הפרטי באמצעות בנייה עצמית על קרקע מדינה.
חלק א': מהי מטרת תעודת הזכאות ומנגנון הקצאת הקרקעות?
קיומו של מנגנון תעודת הזכאות אינו מקרי. הוא משמש ככלי מרכזי במדיניות הדיור הממשלתית, ונועד להשיג מספר מטרות משולבות:
- קידום דיור בר השגה: המטרה העיקרית היא להנגיש את האפשרות לבעלות על בית בישראל, על ידי הוזלה משמעותית של אחד המרכיבים היקרים ביותר בעלות הדיור – הקרקע. הסבסוד הגלום במחיר המגרש מאפשר למשקי בית רבים יותר לעמוד בעלויות הכוללות של בניית בית.
- פיזור אוכלוסין ופיתוח אזורי: המדינה משתמשת בשיווק מגרשים מסובסדים כאמצעי לעידוד הגירה ופיתוח של אזורי הפריפריה (צפון ודרום), ישובים חדשים, או שכונות חדשות בערים קיימות. תעודת הזכאות מסייעת למקד את ההטבה באוכלוסיות היעד הרצויות לאותם אזורים.
- הקצאה מבוקרת והוגנת (תיאורטית) של משאב במחסור: קרקע לבנייה היא משאב מוגבל ויקר. מנגנון הזכאות וההגרלות נועד להחליף שיטות הקצאה ישנות (שלעיתים סבלו מחוסר שקיפות או העדפת מקורבים), וליצור תהליך מסודר, שקוף והוגן יותר (עד כמה שניתן, בהתחשב במגבלות וביעדים הנוספים) לחלוקת הקרקעות המסובסדות בין הזכאים הרבים.
- עידוד בנייה עצמית: המנגנון מכוון ספציפית לאפשרות של בנייה עצמית, המאפשרת לפרט לעצב ולבנות את ביתו לפי טעמו וצרכיו (בכפוף למגבלות תכנוניות), בניגוד לרכישת דירה סטנדרטית מקבלן.
- מתן מענה לצרכים סקטוריאליים/קהילתיים: לעיתים, שיווקי מגרשים מיועדים לאוכלוסיות ספציפיות (למשל, בני מיעוטים, קהילות דתיות, אנשי קבע) או מיועדים לחיזוק קהילות קיימות על ידי מתן עדיפות לבני המקום. תעודת הזכאות מאפשרת את המיקוד הזה.
חלק ב': מי זכאי? פירוט תנאי הזכאות המורכבים
הזכאות לקבלת התעודה מותנית בעמידה בשורה של קריטריונים מצטברים, שנקבעים ומעודכנים מעת לעת על ידי משרד הבינוי והשיכון. חשוב לציין שהקריטריונים עשויים להשתנות מעט בין תוכניות שונות או בהתאם למיקום גאוגרפי ספציפי, אך אלו הם העיקריים:
-
הגדרת "מחוסר דיור" (הקריטריון המרכזי):
- לרוב, הזכאות הבסיסית מיועדת למי שמוגדר כ"מחוסר דיור". ההגדרה כוללת לרוב:
- מי שלא היו בבעלותו דירה או חלק מדירה (מעל שליש) ב-6 השנים האחרונות (תקופה זו עשויה להשתנות).
- מי שלא קיבל בעבר סיוע ממשלתי לדיור (כמו מענק או משכנתא מסובסדת בתנאים מסוימים).
- מי שאין לו זכויות בנחלה חקלאית.
- ההגדרה המדויקת כוללת סעיפים רבים נוספים הנוגעים לירושות, זכויות במקרקעין בחו"ל ועוד. חובה לבדוק את ההגדרה המלאה והעדכנית באתר משרד הבינוי והשיכון.
- "משפרי דיור": במקרים מסוימים, בעיקר ביישובים בפריפריה או בתוכניות מיוחדות, עשויה להינתן זכאות גם ל"משפרי דיור" (בעלי דירה יחידה המעוניינים למכור אותה ולבנות בית חדש), לעיתים בתנאים שונים או בעדיפות נמוכה יותר.
- לרוב, הזכאות הבסיסית מיועדת למי שמוגדר כ"מחוסר דיור". ההגדרה כוללת לרוב:
-
אזרחות ותושבות: נדרשת אזרחות ישראלית ותושבות קבע בישראל.
-
מצב משפחתי:
- עדיפות למשפחות: לרוב, יש עדיפות לזוגות נשואים או ידועים בציבור (הרשומים ככאלה), ולמשפחות עם ילדים.
- הורים עצמאיים (חד-הוריים): זכאים בתנאים מסוימים.
- רווקים/ות: לרוב נדרש גיל מינימום גבוה יותר (למשל, 35 ומעלה), אם כי ייתכנו תוכניות שיאפשרו גם בגיל צעיר יותר.
- נכים וקבוצות מיוחדות: לעיתים קיימים קריטריונים מותאמים או הקלות לנכים הרתוקים לכיסאות גלגלים או לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים.
-
שירות צבאי / לאומי: השלמת שירות חובה (צבאי או לאומי/אזרחי) מהווה לעיתים קרובות תנאי סף או מקנה יתרון (ניקוד) בתוכניות מסוימות או באזורים מסוימים.
-
מגבלות גיל: אין גיל מקסימלי להגשת הבקשה, אך כפי שפורט במדריך על גיל לקיחת משכנתא, הגיל המקסימלי בסיום תקופת המשכנתא (75-85) מהווה מגבלה מעשית משמעותית על יכולת המימון של הבנייה עצמה, ולכן משפיע בעקיפין על הכדאיות והיכולת לממש את הזכייה במגרש.
-
מצב כלכלי: הזכאות לתעודה עצמה לרוב אינה מותנית במבחן הכנסה ישיר (בניגוד לסיוע בשכר דירה למשל), אך מטרת התוכניות היא לסייע לאוכלוסיות שמתקשות לרכוש דיור במחירי השוק. בפועל, היכולת הכלכלית לממן את עלויות הפיתוח והבנייה (שאינן מסובסדות במלואן) היא קריטריון מעשי הכרחי למימוש הזכייה.
-
קריטריון "בן/בת המקום" (קריטי ביותר!):
- עדיפות לתושבים ותיקים: בשיווקי מגרשים רבים, ובמיוחד ביישובים קהילתיים, בקיבוצים, במושבים או בערים קטנות, ניתנת עדיפות משמעותית (לרוב דרך הקצאת אחוז ניכר מהמגרשים או ניקוד גבוה יותר בהגרלה) למי שמוגדר כ"בן מקום" או "בת מקום".
- הגדרת "בן מקום": ההגדרה משתנה מיישוב ליישוב ונקבעת על ידי הרשות המקומית או רמ"י, אך לרוב דורשת מגורים רצופים ביישוב למשך מספר שנים (למשל, 3-5 שנים אחרונות) או היות המועמד דור שני/שלישי לתושבים ותיקים ביישוב.
- חשיבות הבדיקה: אם אתם מעוניינים במגרש ביישוב ספציפי, חובה לבדוק מראש את הגדרת "בן המקום" באותו יישוב ואת מדיניות העדיפות הניתנת לו בשיווק המגרשים. לעיתים, הסיכוי של מי שאינו "בן מקום" לזכות בהגרלה נמוך מאוד.
-
שיטת ניקוד (לעיתים): בעוד שהגרלות הן השיטה הנפוצה, ייתכן שבתוכניות מסוימות ישולבו אלמנטים של ניקוד או עדיפות (מעבר ל"בן מקום") המבוססים על מספר ילדים, שנות נישואין, נכות, שירות מילואים פעיל וכדומה. יש לבדוק את תנאי כל הגרלה/תוכנית ספציפית.
חלק ג': תהליך הוצאת תעודת הזכאות – מסע בירוקרטי
קבלת תעודת הזכאות כרוכה בתהליך בירוקרטי מול משרד הבינוי והשיכון, המתבצע לרוב באמצעות אחת משלוש חברות ההרשמה לסיוע בדיור המוסמכות לכך (נכון ל-2025: אלונים, מילגם, עמידר). התהליך כולל מספר שלבים:
- בדיקת זכאות ראשונית: לפני תחילת התהליך, מומלץ לבצע בדיקה עצמית של עמידה בקריטריונים הבסיסיים באמצעות המידע והסימולטורים הזמינים באתר משרד הבינוי והשיכון ובאתרי התוכניות השונות.
- איסוף מסמכים מקיף: זהו השלב הקריטי והמייגע לעיתים. תידרשו לאסוף ולהציג מסמכים רבים ומגוונים, בהתאם למצבכם האישי והמשפחתי:
- תעודות זהות (כולל ספחים מעודכנים).
- תעודת נישואין / גירושין / הסכם חיים משותפים (לידועים בציבור).
- אישורי לידה לילדים.
- הוכחות למגורים רצופים (לצורך "בן מקום"): חוזי שכירות, חשבונות ארנונה/מים/חשמל על שמכם לאורך התקופה הנדרשת.
- אישורי הכנסה: תלושי שכר אחרונים, אישורים מביטוח לאומי על קצבאות, דוחות שנתיים לעצמאים.
- תצהירים חתומים על ידי עורך דין: בעיקר תצהיר על היעדר בעלות על דירה/חלק מדירה בפרק הזמן הנדרש. זהו מסמך משפטי מחייב שהצהרה כוזבת בו היא עבירה פלילית.
- אישורי שירות צבאי/לאומי.
- אישורי נכות (אם רלוונטי).
- מסמכים נוספים בהתאם לדרישות ספציפיות.
- דגש על דיוק ושלמות: חוסר במסמך או פרט שגוי עלולים לעכב משמעותית את התהליך או להוביל לדחיית הבקשה.
- פנייה לחברת ההרשמה ותיאום פגישה: יש ליצור קשר עם אחת משלוש החברות (אלונים, מילגם, עמידר – בדקו באתר המשרד איזו חברה מטפלת באזור מגוריכם) ולתאם פגישה (לרוב טלפונית או פרונטלית בסניף).
- הגשת הבקשה והמסמכים: יש להגיע לפגישה עם כל המסמכים הנדרשים, למלא טופסי בקשה מפורטים, ולחתום על הצהרות. ייתכן שיתקיים ראיון קצר לבירור פרטים.
- בדיקה ואימות הנתונים: חברת ההרשמה בודקת את כל המסמכים והנתונים שמסרתם, ומצליבה אותם מול מאגרי מידע ממשלתיים (רשות האוכלוסין וההגירה, רשות המסים, רשם המקרקעין – טאבו, רמ"י). שלב זה עשוי לארוך מספר שבועות ואף חודשים, תלוי בעומס ובמורכבות הבקשה.
- קבלת התעודה (או דחייה):
- אישור: אם הבקשה מאושרת, תקבלו בדואר את "תעודת הזכאות" הרשמית. התעודה כוללת את פרטי הזכאים ואת תוקפה.
- דחייה: אם הבקשה נדחית, תקבלו הודעה מנומקת. קיימת אפשרות להגיש ערעור על ההחלטה בתוך פרק זמן מוגדר, בדרך כלל לוועדת ערר במשרד הבינוי והשיכון.
- עלות התהליך: הגשת הבקשה כרוכה בתשלום אגרה (בסך כמה מאות שקלים, נכון ל-2025), שאינה מוחזרת גם אם הבקשה נדחית.
- תוקף וחידוש: תעודת הזכאות תקפה לרוב לשנה או שנתיים (יש לבדוק את התאריך המדויק). לקראת תום התוקף, ניתן וצריך לחדש אותה. תהליך החידוש לרוב פשוט יותר ודורש בעיקר עדכון הצהרות על אי-שינוי במצבכם (למשל, שעדיין אינכם בעלי דירה).
חלק ד': השימוש בתעודת הזכאות – כרטיס הכניסה להגרלות ולמכרזים
קבלת תעודת הזכאות היא רק השלב הראשון. היא מהווה את "כרטיס הכניסה" ההכרחי המאפשר לכם להשתתף בהליכי הקצאת המגרשים המסובסדים:
- הגרלות (Lotteries): זוהי הדרך הנפוצה ביותר להקצאת מגרשים בתוכניות אלו. לאחר קבלת התעודה, עליכם לעקוב אחר פרסומי רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון לגבי הגרלות ספציפיות הנפתחות ביישובים שמעניינים אתכם.
- הרשמה להגרלה: ההרשמה מתבצעת לרוב באופן מקוון דרך אתר ייעודי, תוך הזנת מספר תעודת הזכאות.
- עמידה בתנאי המקום: יש לוודא שאתם עומדים גם בתנאים הספציפיים של אותה הגרלה (למשל, האם יש עדיפות משמעותית ל"בני מקום" ואתם אינכם כאלה?).
- מנגנון ההגרלה: ההגרלה נערכת באופן ממוחשב ובפיקוח, ובוחרת באופן אקראי את הזוכים מתוך כלל הנרשמים שעמדו בתנאי הסף ובתנאי המקום (אם ישנם).
- מכרזים (Tenders): שיטה פחות נפוצה למגרשים המסובסדים מאוד המיועדים למחוסרי דיור, אך קיימת לעיתים. במכרז, הזכאים (בעלי התעודה) מתחרים ביניהם, לרוב על הצעת המחיר הגבוהה ביותר עבור המגרש (מעל מחיר מינימום מסובסד) או על הצעת הפיתוח הטובה ביותר.
- הקצאה ישירה בפטור ממכרז: במקרים חריגים ובתנאים מיוחדים (למשל, הרחבות קהילתיות קטנות מאוד, או הסדרים ספציפיים), רמ"י עשויה להקצות מגרשים בפטור ממכרז לזכאים שעומדים בקריטריונים שנקבעו לאותו פרויקט ספציפי, ועדיין נדרשת תעודת זכאות.
- ספציפיות התעודה: לעיתים, תעודת הזכאות עשויה להיות כללית, ותקפה להרשמה לכל הגרלת מגרשים רלוונטית. במקרים אחרים, ייתכן שתידרש התאמה ספציפית של הזכאות לתוכנית מסוימת או לסוג אוכלוסייה מסוים.
חלק ה': חשיבות התעודה – היתרונות המרכזיים
קבלת תעודת הזכאות, ובעקבותיה זכייה במגרש, טומנת בחובה יתרונות משמעותיים:
- גישה לקרקע מסובסדת: זהו היתרון הגדול והעיקרי. התעודה פותחת דלת לרכישת מגרש במחיר הנמוך בעשרות אחוזים (ולעיתים אף יותר) ממחיר השוק הריאלי באותו אזור. חיסכון זה יכול להסתכם במאות אלפי שקלים ולהפוך את חלום הבית הפרטי לבר השגה.
- הזדמנות לבנייה עצמית מותאמת אישית: מאפשר לאנשים לבנות את ביתם לפי תכנון אישי, צרכים ספציפיים וטעם עיצובי, בניגוד לרכישת דירה קבלנית סטנדרטית.
- פוטנציאל לאיכות חיים: המגרשים המשווקים ממוקמים לעיתים קרובות בשכונות חדשות ומתוכננות, באזורי פריפריה המציעים מרחבים ירוקים, או ביישובים קהילתיים עם אופי ייחודי, מה שעשוי להציע איכות חיים שונה מזו שבמרכזי הערים הצפופים.
- שקיפות והוגנות יחסית: מנגנון הזכאות וההגרלות, על אף מגבלותיו, שואף ליצור תהליך הקצאה שקוף והוגן יותר משיטות עבר, המבוסס על קריטריונים ברורים ועל הגרלה אקראית (לפחות בין אלו שעומדים בקריטריונים).
חלק ו': מגבלות, אתגרים ו"אותיות קטנות"
לצד היתרונות, חשוב להיות מודעים גם למגבלות ולאתגרים המשמעותיים:
- היצע נמוך ותחרות עצומה: מספר המגרשים המשווקים נמוך משמעותית ממספר הזכאים הפוטנציאליים. הסיכוי לזכות בהגרלה, במיוחד באזורים מבוקשים או למי שאינו "בן מקום", נמוך ותלוי במזל. זמני ההמתנה לזכייה יכולים להיות ארוכים מאוד.
- מיקום גאוגרפי מוגבל: רוב המגרשים המסובסדים מרוכזים באזורי עדיפות לאומית (פריפריה) או ביישובים ספציפיים. ייתכן שהמיקומים הזמינים לא יתאימו לצורכי התעסוקה, המשפחה או የአኗኗር ዘይቤ של כל הזכאים.
- תהליך בירוקרטי מורכב: קבלת התעודה, ולאחר מכן ההרשמה להגרלות וההתנהלות מול רמ"י והרשות המקומית לאחר הזכייה, כרוכים בבירוקרטיה רבה, טפסים, אישורים והמתנה.
- עלויות נלוות משמעותיות (מעבר למחיר המגרש): זו נקודה קריטית! הזכייה במגרש במחיר מסובסד היא רק תחילת הדרך הפיננסית. ישנן עלויות כבדות נוספות שאינן מסובסדות ויש להיערך אליהן:
- הוצאות פיתוח: סכומים גבוהים (עשרות עד מאות אלפי שקלים) שהזוכים נדרשים לשלם לרשות המקומית או לחברה המפתחת עבור הקמת תשתיות בשכונה (כבישים, מדרכות, ביוב, מים, חשמל, תקשורת, תאורה, גינון ציבורי). עלויות אלו משתנות מאוד בין פרויקטים.
- עלויות הבנייה: כל העלות של בניית הבית עצמו – חומרים, קבלני ביצוע, פיקוח (מושפעת ממדד תשומות הבנייה).
- עלויות תכנון ורישוי: שכר טרחת אדריכל, מהנדס קונסטרוקציה, יועצים שונים (אינסטלציה, חשמל, מיזוג), אגרות בנייה והיתרים.
- מיסים: ייתכן תשלום מע"מ על הוצאות הפיתוח.
- אתגרי קבלת משכנתא לבנייה: קבלת משכנתא למימון הבנייה (להבדיל מרכישת דירה מוכנה) היא תהליך מורכב יותר. הבנק דורש תוכניות בנייה מפורטות, היתר בנייה, הערכת שמאי לעלות הבנייה, והכסף משוחרר בשלבים (פעימות) בהתאם להתקדמות הבנייה בפועל, מה שמצריך פיקוח ובקרה צמודים.
- השקעת זמן ומאמץ אישי: בנייה עצמית היא פרויקט תובעני הדורש מעורבות גבוהה מאוד של הבעלים בניהול, בפיקוח ובקבלת החלטות לאורך כל התהליך.
- אי ודאות בלוחות זמנים: לוחות הזמנים להשלמת עבודות הפיתוח על ידי הרשות/היזם, וכן לוחות הזמנים לבנייה עצמה, עלולים להשתנות ולהתעכב.
- הגבלות על מכירה: לרוב, קיימות הגבלות בחוזה מול רמ"י האוסרות על מכירת המגרש או הבית שייבנה עליו למשך תקופה מסוימת (למשל, 5-7 שנים) מיום קבלת המגרש או סיום הבנייה, כדי למנוע ספסרות בקרקעות מדינה מסובסדות.
חלק ז': עצות מעשיות למבקשי התעודה והמגרש
- התחילו מוקדם: איסוף המסמכים והטיפול בבקשת הזכאות לוקח זמן.
- הקפידו על הפרטים הקטנים: ודאו שכל המסמקים תקינים, מלאים, מעודכנים ומוגשים בזמן. טעות קטנה יכולה לעלות ביוקר.
- הבינו את התוכנית הספציפית: קראו בעיון את תנאי כל הגרלה או מכרז – מיקום, גודל מגרש ממוצע, עלויות פיתוח צפויות, קריטריונים ל"בן מקום".
- בדקו זכאות לעומק: אל תניחו הנחות. השתמשו בכלים המקוונים של משרד השיכון וודאו שאתם מבינים את ההגדרות הרשמיות (במיוחד "מחוסר דיור" ו"בן מקום").
- תכננו את המימון הכולל: אל תתמקדו רק במחיר המסובסד של המגרש. ערכו תקציב מפורט הכולל את כל העלויות הצפויות (פיתוח, בנייה, תכנון, מיסים), ובדקו את יכולתכם לגייס את ההון העצמי הנדרש לבנייה ואת סיכוייכם לקבל משכנתא לבנייה עצמית. בצעו את הבדיקה הזו מוקדם ככל האפשר.
- התאזרו בסבלנות ונחישות: התהליך ארוך והתחרות קשה. ייתכן שתידרשו להירשם למספר הגרלות עד לזכייה (אם בכלל).
- שקלו סיוע מקצועי: יועץ משכנתאות המתמחה בתוכניות אלו או יועץ המתמחה בליווי בנייה עצמית יכול לסייע רבות בניווט הבירוקרטיה ובתכנון הפיננסי.
סיכום: תעודת זכאות – כלי חשוב, אך לא פתרון קסם
תעודת הזכאות לרכישת מגרש היא אכן כלי חשוב וחיוני במדיניות הדיור של ישראל, המאפשר לאלפי משפחות לגשת לאפשרות של בניית בית פרטי בעלות קרקע מופחתת משמעותית. היא מהווה את שער הכניסה ההכרחי להשתתפות בתוכניות הממשלתיות להקצאת קרקע מסובסדת, בעיקר באזורי פריפריה ובמסגרת פרויקטים לפיתוח שכונות חדשות.
עם זאת, חשוב לגשת לתהליך בציפיות ריאליות ועם הבנה מעמיקה של המורכבויות. התעודה עצמה אינה מבטיחה זכייה במגרש, התלויה לרוב במזל בהגרלה. חשוב מכך, הזכייה במגרש היא רק תחילתו של מסע פיננסי ותפעולי מורכב. העלויות המשמעותיות של פיתוח התשתיות ובניית הבית עצמו דורשות תכנון תקציבי קפדני, יכולת לגייס הון עצמי נוסף, והצלחה בקבלת משכנתא ייעודית לבנייה.
לכן, בעוד שתעודת הזכאות היא בהחלט מרכיב חשוב בדרך לבית פרטי בר השגה עבור זכאים, היא אינה פתרון קסם. הצלחה במימוש ההזדמנות דורשת הכנה יסודית, הבנה של כל העלויות והאתגרים, סבלנות רבה, ובמקרים רבים – גם קורטוב של מזל.
כתב ויתור: המידע במדריך זה הוא כללי ואינפורמטיבי בלבד, נכון לאפריל 2025, ואינו מהווה ייעוץ פיננסי, משפטי או ייעוץ משכנתאות פרטני. הקריטריונים, התהליכים והתוכניות הממשלתיות עשויים להשתנות. יש להתעדכן במידע הרשמי באתרים הרלוונטיים (משרד הבינוי והשיכון, רשות מקרקעי ישראל) ולהתייעץ עם אנשי מקצוע מוסמכים לפני קבלת החלטות.